Online-Bibliothek

4. Israel oder der Maggid von Kozieniz.

[580] Gleichzeitig mit Schneor Salman Liadi wirkte der sogenannte Kozienizer Maggid, gleich diesem Jünger Beers von Mizricz. Walden und Bodek s.v. geben an, er habe als Chaßidäeroberhaupt fast 50 Jahre fungiert, sei Jünger von den Brüdern Schmelke und Pinchas Hurwitz gewesen und 1815 bestorben. Daraus ergäbe sich, daß er nach dem Tode Beers »Rebben« geworden, also von 1772 bis 1815 etwa 43 Jahre es gewesen sei. Da er 1772 doch wohl mindestens 30 Jahre alt war, so muß er um 1740 bis 1750 geboren sein. Er wird gleich seinem Meister Beer »der Maggid« schlechtweg genannt. Daß ihn die Chaßidäer apotheosieren, versteht sich von selbst, und das ist eben ihr Fehler, daß sie sämtliche »Rebben« in gleicher Weise als Halbgötter schildern. Die Gegner dagegen hängen ihm manchen Tadel an. David Makow, Verfasser des Ms. (p. 174-178) berichtet von ihm: ץינזאקב דיגמה דוקפל תונוידפב תואבוצה םישנהמ טיטכ בהזו רפעכ ףסכ רבוצ דיגמה תא הארש ןמאנ שיא יל דיגהו... םירכז דילוהלו תורקע דע הרמזד יקוספ תליפתב אסכה לע בשיש ה"רב ץינזאקב המיהנב ואסכמ דמע ךלמה הליפתה לעב ליחתהשכו ...«ךלמה» לע בשיו ןיד אסכמ דמועש תוארהל רחא אסכ לע בשיו בודכ םימחר אסכ. Dasselbe berichtet von ihm der Verfasser der Quelle II, 2 (p. 10 bl.): המ ילע םינילמ... יתעמש םג דיגמה ברה ה"ה םכח דימלת לש ןתטימ רחא רפסל יתברהש ותנמוא ותרותש תויהל לוכי ךיא... ותנמוא ותרותו... ץינזאקמ ךרבלו םילוחה תואפרל... םיקבדה ןיב חויר ןתיל ךירצ אלה דוקפלו... הלעת תואופר רוסמלו שפנ ןוידפ תחקלו םישנה לעו םימשג לע ללפתהלו... ויתפש חורב עשר תימהלו תורקע .תורבדמ יכלוהו םימי ידרוי

p. 15. הדיסחה יפנככ םיפנכ םהל רשא תעדה ילק םישנהל וא ץינזאקב תיב םהל תונבל ופועיו וכלי ןהל רצה תעב רשא .זחוסב

Neben diesen zwei Häuptern gab es bis Ende des 18. Jahrhunderts viele »Rebben«, welche der Verfasser des Ms. der Verwünschung preisgibt, von ihren Genossen sind sie aber als Heilige verehrt worden (p. 136): ולאו םיחצנ חצנל דבאי םתעושתו שפנ חפמ םתירחא אהי ךלמ ,רציווניד היעשי ,רמאטיז ףלאוו ,בעצידראבמ (קחצי) יולה ושוז ,רינזאל ןמלז ,רציווחל יכדרמ ,ליבנראצ םוחנ ,רקסנענזיל לטמ ,טוצנל קציא ,ץינזאקד ריגמה ,זייחוסד ברה ,רעלאפאנ יכדרמ ,רספעש ריאמ ,הרודמא לאומש ,ליבנראצ (יכדרמ) לארשי תדעמ רשא םידיסחה המה רקוטשרפ לידומ ,ריוונמ םידרפנ. Einige von diesen werden auch in םיצירע רימז hart mitgenommen.

1. Levi Isaak ben Meïr aus Berditschew, in der Jugend Rabbiner von Zielchow, im Lubliner Kreis (und wird davon יוואחילזמ ברה genannt), ein Jünger Beers und Schwiegervater [vielmehr Verwandter, [ןתוחמ des Schneor Salman Liadi. Er war ein geschulter Talmudist und fanatischer Chaßidäer, der sich viel mit den Gegnern herumgebissen hat. Er wurde aus Pinsk verjagt. Der Verfasser des םיצירע רימז (p. 3 b), sagt von ihm: םג... הרות אלמ רשא יוואחלעז קקד ד"בא ריסחה ברה ולש םיריבח ןינמה םע בושיה לא ואובב .הרושכ נהונ וניא אוה ריסה תופש :לוקב [580] גאוש יאבגהו ...והארמ םיסוס הארמכ... 'וכו תופש Er ist Verfasser des Werkes יול תשודק, gedruckt nach seinem Tode 1818 in Hrubieszow.

2. Melech oder Elimelech von Lisiensk, ein chaßidäischer Prediger, Verfasser der Predigtsammlung ךלמילא םעונ, st. 1786.

3. Sein Bruder Meschulam Suße aus Onapol ist weniger bekannt.

4. Menachem Nachum aus Czernobyl, ebenfalls Prediger, Verfasser zweier Schriften [בל חמשי und םיניע רואמ (Zedner, S. 532)].

5. Mardochaï oder Matel Czarnobyl [des vorigen Sohn]. Der Verfasser des םיצירע רימז p. 13 sagt von ihm: .םיהלאה תא ארי אלו עגיו ףיע... ליבנראצמ ליטאמ 'ר

6. Salman Lozner ist identisch mit Salman Liadi (o. S. 576).

7. Isaak Lanzut, identisch mit dem von den Chaßidäern über die Maßen gepriesenen Jakob Isaak [ben Abr. Eliëser ha-Levi Horwitz] aus Lublin st. 1815. Der Verfasser des םיצירע רימז brandmarkt gerade diesen als unwissenden, anmaßenden Chaßidäer (p. 11 b): רשא טוהצנלמ קציא 'ר דיסחהל םג ונרכזא רוכז ירבד ידמו אוה הנה ,הרומו ררוס הרומזה ץע יוה... היהי אלו ח"ת היה אל .ףסכו בהז שופת אוה הנה ,רעבו ליסכ ,רעי יצעמ קרס ןלא ,הרוי (Das. p. 3b): דיצ רובג תויהל לחה אוה טוצנעלמ קציא 'ר החנמ תלפת ןמז ריבעה אוה... םירדע םידיסח ופסאי ויחא ,ץראב םינומלש ףדור.... (Das. p. 14b): קציא 'רש םיאור ונחנאו רשא שפנ ןוידפהמ הלעמל ולעו ורשעתנ זייחוסד ברהו טוהצנלמ .םיללמואה םיינעהמ םיחקול

8. Der זייחוסד ברה ist mir nicht bekannt. Er wird in derselben Quelle öfter persifliert.

Zur Komplettierung seien noch einige genannt, welche Untersekten gebildet haben. Neben Chabads werden noch genannt Przysuchower und Kozker Chaßidäer. Die ersteren nennen sich nach Jakob Isak aus Przysucha, einem Städtchen im Lubliner Kreis zwischen Piotrkowo und Radom, st. 1814. Er wurde unter den Seinen der »Przysucher Jüd« ידוהיה אחסישרפמ schlechtweg genannt (Walden I, Jod, Nr. 148). Sein Jünger war (Simcha) Bunem aus Przysucha, st. 1827 (das. Beth, Nr. 1). Die Kozker nennen sich nach Mendel aus Kozk, st. 1859 (das. Mem, Nr. 53). Noch ist zu erwähnen Hirsch aus Zeditschow יבצ בושטידוזמ שריה, st. 1836, der viele Schriften hinterlassen und destruktive Ansichten über die Gültigkeit der pentateuchischen Gesetze ausgesprochen hat, z.B. in seinem םילולה שדק ירפ; Kerem Chemed IV, S. 56.